בפעם הראשונה שביקש חניה לראיון הייתי בהלם
בפעם השנייה חשבתי שהוא חוצפן
בפעם השלישית קראתי לו מפונק
בפעם הרביעית זרמתי וסידרו לו חניה ואפילו כמעט הוזמנה מונית.

בפעם הראשונה שביקש שכר מאוד גבוה, פתחתי זוג עיניים וחשבתי שהוא עף על עצמו.
בפעם השנייה, חשבתי שהיא לא ממש רוצה את המשרה אז זרקה ככה סתם צפיות שכר לא הגיוניות.
בפעם השלישית הבנתי שקוראים לזה אומץ, תעוזה ובטחון עצמי.

בפעם הראשונה שלא הצלחתי לראיין כי הוא ראיין אותי חשבתי שהתבלבל.
בפעם השנייה שזה קרה הבנתי שהם מראיינים וגם מתראיינים כי בעצם חשוב להם לבחור לא רק מקום עבודה אלא גם ובעיקר מנהל שיש לו ערך מוסף.
הם רוצים ומחפשים מנהל כריזמטי,כזה שהוא מנטור,שיאפשר להם ללמוד,להתפתח ויהיה סוג של מודל להשראה.

בפעם הראשונה שהבת שלי לבשה ג’ינס לראיון הבנתי שאני כבר לא מבינה כלום.

הילדים שלנו כבר ממש כאן בשוק העבודה.הם אפילו כבר מנהלים והם מנהלים מצוינים.

דור ה-y מתחיל להנחיל תפיסות ניהול חדשות.
הם כאן והם בועטים בערכים ובאמונות שלנו.
הם אמיצים,יצירתיים,חדי מחשבה ותעוזה.לומדים מהר ובעיקר רוצים כאן ועכשיו!!!
הם יודעים מה הם רוצים והם רוצים עבודה עם משמעות.
אני חייבת להודות שמזמן אני כבר לא בהלם אלא אפילו מתלהבת ולומדת מהם המון!!!!