אחד המשפטים שלא אשכח לעולם.
תמיד יתחבר לי לשיבוש,משבר זמן קורונה.
בזמן הסגר כשהכל מסביב היה כל כך מפחיד,לא ברור ושקט כל מה שרציתי זו תקווה.
תקווה שזה ייגמר ומהר.
תקווה שהשגרה שלי תחזור.
תקווה שרן יחזור לטוס.
ואז נרשמתי להרצאה של רוזין רוזנבלום ממש בתקופת הסגר.
תקווה היא אמרה זו ציפייה.
ציפייה למשהו שיגיע מייצרת תקיעות והמנעות.
כולם מחכים ליום שאחרי כולם מקווים לקבל את השגרה שלהם בחזרה,את העבודה ואת החיים המוכרים והבטוחים.
למה אתם מחכים?
אין דבר כזה "אחרי הקורונה" היא אמרה.
תפעלו עכשיו תעשו עכשיו כי אחרי הקורונה זה היום ולא מחר.
זוכרת את הרגע הזה שבו רציתי לברוח מההרצאה.
מה רע בתקווה? כל כך נעים לי לקוות ולחכות.
ואז היא נתנה תרגיל.
ככה היא אמרה:
קבלו תרגיל מדהים ביצירתיות עסקית לבעלי עסקים ועצמאים שרוצים לשמור על יציבות ולהמשיך לייצר הכנסות כדי לשמור על ראש מעל המים בתקופת משבר הקורונה.
אז הנה התרגיל היצירתי, וחשוב מאוד לקרוא עד הסוף ולבצע אותו בלי לחפף באף סעיף…
שלב א' של התרגיל…
1. קבלו את האמירה הבאה כעובדה ודאית ללא ויכוחים – אין אור בקצה המנהרה. אתם עומדים להיות בהסגר הזה משך כל החצי שנה הקרובה.
.
2. קבלו את האמירה הבאה כעובדה ודאית ללא ויכוחים – אף אחד לא מתכוון להציל אתכם. אתם לא עומדים לקבל שום עזרה מהמדינה, שום הלוואה מהבנק, שום עזרה מאף גורם. אף אחד לא נותן לכם כסף.
.
3. אסור שהעסק שלכם יקרוס. אתם חייבים לייצר הכנסות. אולי פחות ממה שעשיתם עד היום, אבל משהו שיאפשר לכם לשמור את הראש מעל המים ויאפשר לכם לשמור על העסק שלכם מקריסה. אם העסק שלכם קורס, אין לכם איך לקנות אוכל.
.
4. נגמרה לכם ההקצבה של זמן הקיטורים/עצבים/טענות. על כל טענה/קיטור/עצבים אתם נקנסים בקנס של 500 ש"ח
התרגיל הזה הציל אותי.
לימד אותי על יצירתיות עסקית גם כשהכל נראה בלתי אפשרי.
שירותים חדשים שנולדו והפכו מזמן לשגרה .
מוזמנים אם יש לכם עוד כח להציץ בהם בלינק המצורף.
ניוזלטר חדש❣️