הרבה זמן שאני מנסה לפצח את העניין המתסכל הזה.
כל פעם מחדש נפגשת איתו ואומרת לעצמי אי אפשר להמשיך כך יותר.
ושוב אני מוצאת את עצמי חוזרת לענייני עד שאני נפגשת איתו שוב.
בהתחלה הוא היה קטן, מספיק קטן שאפשר היה לנפנף אותו כמו פירור שמעיפים.
לאט לאט הוא גדל וגדל המפגשים איתו נהיו תכופים יותר ויותר עד שכבר לא נתנו לי מנוח.
מה זה הדבר הזה שלא עוזב אותי??
זה הסיפור שלא סופר.
זה הסיפור שהתפספס.
זה הרגע הזה שאומרים לי “נפסל על סמך קו’ח”
הרגע הזה הורג אותי כל פעם מחדש.

איך אפשר לייצר קורות חיים שיאפשרו לראות את הבן אדם כפי שהוא באמת???

הדהאנטר טוב ידע למכור את המועמד שלו לארגון המגייס.
מודה שאני לא תמיד מצליחה.
לאחרונה יותר ויותר מנהלים מגיעים לאימון כי הם רוצים ללמוד איך למתג את עצמם איך לשווק את הייחודיות שלהם בתוך הארגון ומחוצה לו.
וגם כשהם מתראיינים לתפקיד חדש.
מה קורה למנהל שמרגיש לא שייך לפלטפורמה כמו הפייסבוק או הלינקדאין.
אם הוא לא שם הוא לא קיים?
הוא לא רוצה להיות שם כי זה מתנגש לו עם ערך של צניעות או של פרטיות.
איך בכל זאת הוא יוכל להביא לידי ביטוי את ה סיפור שלו?

אז זהו, החלטתי שהחזון שלי הוא שלכל אחד יהיה את הסיפור שלו ארוז בתוך לינק מהודר.
No more “נפסל על סמך קו”ח”
כך נולד לו מיזם חדש.

קורות חיים דיגיטליים למנהלים.
להבליט את הפלוס שלך בשוק העבודה.

USEEME