לפני שבוע התקשר שוב…
קבענו יום קבוע בשבוע וממש הבנתי שהפעם הוא החלטי.

הוא עובד באחת החברות הנחשבות ביותר.הייתי ממש מסוקרנת לשמוע מה גורם לו לרצות לעזוב.
תראי,הוא אמר,אני עומד ביעדים שלי,אוהב מאוד את הצוות שלי,מאמין במוצר אבל לא מרגיש שהמנכ"ל סומך עלי.

לא סומך עליך בכלל?? שאלתי
כן, כל פעם מחדש הוא מתעקש לבדוק את תוכנית העבודה ותמיד מתקן אותה .
כך גם עם המצגות..

זו הופכת להיות המצגת שלו.

תגיד,המשכתי..אם היינו שמים את המצגת ואת תוכנית העבודה בצד…האם לדעתך הוא סומך עליך?

כן.הוא ענה בהחלטיות…

הוא יודע שכשאני נלחם על תהליך מכירה אני בד"כ סוגר את העסקה.

אתה יכול לחשוב על עוד הזדמנויות שהרגשת שהוא סומך עליך?
לקח קצת זמן אבל הוא נזכר בעוד שתי הזדמנויות…

אז,בעצם,נראה שהוא מעריך את העבודה שלך, וסומך עליך בנושאים רבים.
מה לדעתך גורם לו לרצות לעבור על המצגת שלך?
לא יודע,הוא ענה…אני דווקא ממש אוהב את המצגת שלי

ואם תגיד לו מחר,שאתה עוזב,איך הוא יגיב לדעתך?
הוא יהיה מופתע ואפילו יתבאס כי סך הכל הוא מרוצה מהתוצאות של אגף המכירות.
אז מה היית רוצה שיקרה?
האמת,הוא המשיך…הייתי רוצה להבין מה זה הסיפור של המצגת.

זו היתה המסקנה שלו מהפגישה איתי והחליט שהוא קובע פגישה עוד השבוע עם המנכ"ל.

בינתיים,תתחילי לחפש לי עבודה הוא זרק ככה בדלת,לפני שהלך.

אחרי 3 ימים הוא התקשר אלי…
נועה,את לא מאמינה….
אז זוכרת את סיפור המצגת?
כן בטח,עניתי…
אז בעצם,מבחינתו ,זה להציע לי עזרה.
רק עזרה!!!!!
סיכמנו שהוא בהמשך יציע הצעות ייעול ואני אחליט אם לעדכן את המצגת .

אז אתה נשאר??? שאלתי אותו
כן,בטח ,ברור…!!!!

ואני שואלת את עצמי כמה מהר אנחנו מקבלים החלטות על סמך פרשנויות שגויות?
האם קרה לך?