שאלת הפיטורין בראיון עבודה, זכתה במקום הראשון המפחיד והמאיים ביותר!!!!

אחת השאלות הכי מאיימות היא סיבת העזיבה ואם הסיבה היא פיטורין אז הפחד מהתמודדות עם השאלה הוא כפול ומכופל.
ככל שננסה להתרחק מהשאלה הזו כך היא תתקרב אלינו יותר.
ככל שנתפתל שם, כך נעמיק את הסקרנות ואת החטטנות של המראיין.
יש איזו אמונה כללית שאומרת שאם פוטרתי זה אומר שאני כישלון או לא מספיק מוכשר,מוצלח,מקצועי וכו’
הדרך שבה אני מאמנת לענות על השאלה הזו היא כאשר אני חוקרת דווקא את התפקידים בקריירה שאפשרו חווית הצלחה.
בדרך כלל בסיפור ההצלחה אני משקפת את מה שאני שומעת כחוזקות ומתרגמת אותן למיומנויות.
אני קוראת להן: מפתחות הזהב.

ברוב המקרים, כשאני שואלת אם המפתחות האלה היו קיימים בתפקיד האחרון,
מגלים עד כמה הם לא נכחו שם ועד כמה הם בולטים בהיעדרותם.
פתאום החוויה של הפיטורים מתפרשת באופן אחר.

אז מה רצוי להגיד ומה לא?
בשביל להצליח אני זקוק ל (מפתחות הזהב) למשל: עצמאות,יצירתיות ועבודת צוות.
בתפקיד האחרון לא היה לי מספיק מכל אלה.
תשובה קצרה,אסרטיבית ממקום שלוקח אחריות ולא מאשים את החברה או המנהל.
המנהל שלי היה ריכוזי,עקשן,לא מוערך…..וכו
בשום אופן לא לבקר או לשפוט את צד ג’ (הבוס, ההנהלה,התרבות הארגונית,המוצר הכושל או אסטרטגיה ארגונית שלא נראית לכם)
בהצלחה!