לאחרונה אני עובדת בשיתוף פעולה עם הדהאנטרים נוספים בהשמת בכירים בנישות ששם אני פחות מתמחה.
מחפשת מנכ”ל בתחום הריטייל.
שלח לי ההדהאנטר קו”ח של מועמד בכיר מאוד.
קראתי את קו”ח שלו והתאכזבתי..
מאחר ואני סומכת על ההדהאנטר ששלח לי אותו,התקשרתי אליו ושאלתי אותו מה הסיפור?
הוא אמר לי: נועה,תסמכי עלי.
תפגשי איתו ואז נדבר.
למחרת נפגשנו.
הוא התחיל לספר את הסיפור שלו: סיפור מקסים.
התחלה קשה אך יחד עם זאת המון רצון ותשוקה להצליח.
היו שם ההורים שלו ,היו שם הילדים שלו שרצה להיות עבורם מודל להשראה היו שם ערכים של צניעות,נתינה,יושרה ונחישות.
העיניים שלו נצצו,ואני מצאתי את עצמי יושבת מולו ומקשיבה לסיפור שלו,מסוקרנת, מתלהבת ומתמוגגת מכל פרק,מכל תפקיד שעשה והצליח.
היה שם סיפור שלם של הגשמה.
ראיתי שם את האהבה שלו לתחום.הוא נמצא בייעוד שלו,זה ברור.

השאלה שנותרה לי לא ברורה היא בהקשר של קורות החיים שלו.
לא ראיתי שם שום דבר .טוב אולי קצת הגזמתי…
לא את התשוקה,לא את הערכים,לא את סיפור ההצלחה כפי שהוא סיפר אותו.
אז שאלתי אותו…
“לא נעים לי לכתוב כמו שאני מספר,זה יתפרש כאילו אני מתנשא”
מה קורה כששווק עצמי מתנגש עם ערך של צניעות?
אז כמה מסקנות:
1.כמה מועמדים איכותיים פיספסתי כי לא היה לי את נק המבט השנייה?? מבקשת סליחה מכל אחד מכם.
2.כשתכתבו את קו”ח שלכם מתוך הייחודיות שלכם מתוך הסיפור האישי שלכם ,מבטיחה לכם שגם הראיון יהיה מוצלח.
3.אם לא נח לך עם הסיפור שלך תמיד אפשר לחשוב על חישוב מסלול מחדש.אני פה בדיוק בשביל זה.